מיטל קילמניק
כפיפה – פשיטה | הילה בן ארי
אוצרת: מיטל קילמניק
כפיפה ופשיטה, התכווצות והתרחבות, צמצום והשתלטות, הטיה, עיקום וגם הפעלת כוח – אלה מצבים פיזיים ומטאפוריים המתקיימים בעבודת הווידאו "נעמה – מחווה לנחום בנארי."
האמנית קושרת בין מחוזות רחוקים המתחילים אי-שם על בימת התאטרון היווני, לבין ה"במה המשותפת" בעין חרוד, תוך שהיא מחלצת את הנוכחות של הגוף הנשי מתוך המיתוסים הגדולים ומעמיקה מטה אל שורשיה המשפחתיים והאמנותיים.
עבודת הווידאו מתרחשת על שתי בימות מתכת עירומות הניצבות על גבעה, עליהן יוצרת האמנית מדרש חזותי למחזה שכתב נחום בנארי (1893-1963), אחי סבה.
"תובל קין: מחזה קדומים בחמש מערכות," מבוסס על הסיפור המקראי של תובל- קין, אבי הנפחות ובנו של למך העיוור. במחזה מופיעה גם נעמה האילמת, אחותו של תובל-קין, המוצאת את מותה בין ידיו של למך אביה.
המחזה של בנארי יוצר התכה בין הסיפור המקראי לבין המיתולוגיה והתיאטרון היווני ומעלה סוגיות כמו: יחסי יחיד וקהילה, יצריות וכיבוש, חטא ועונש. במחזה מככבות דמויות ביניהן למך העיוור, שהרג בשוגג גם את קין סבי-סבו ומוצג כמקבילו של אדיפוס המלך.
בעבודת הווידאו מחלצת האמנית את דמותה של נעמה מתוך מקומה המשני בעלילת המחזה, ומציבה אותה כדמות מרכזית. נעמה היא מקבילתה של אנטיגונה בת אדיפוס. אנלוגיה זו ניכרת בשאלות שבין אילמות ומרד ובין פגיעות והתנגדות.
האמנית פירקה והרכיבה מחדש את נרטיב המחזה. חמש המערכות נבנות מרצפים של מצבים גופניים כמעט סטטיים המשבשים את הסדר הלינארי. אל הגופים המתוחים עד לקצה גבול היכולת, שוזרת האמנית אלמנטים טעונים מתוך המחזה כמו גרעינים, אדמה, אש לוחשת וקשת נמתחת.
חלל הגלריה הופך למעין תיאטרון, כאשר הקרנת הוידאו גדולת הממדים מתפקדת כבמה מרכזית. לצידה מוצגים שלושה מסכים בגדלים משתנים, בהם נראות דמויות של נגנים כתזמורת המלווה את ההתרחשות הבימתית.
אל הסאונד של הוידאו הפועם בחלל הגלריה מצטרפת נוכחותו הפיזית של המחזה המודפס ניכרת לא רק עוצמתו הטקסטואלית, אלא גם זו הוויזואלית והקולית. המחזה של נחום בנארי שביקש ליצור מבט מדרשי על הסיפור העברי – ציוני, אמנם נכתב לפני יותר משבעים שנה, אך יש ביכולתו להעלות שאלות נוקבות גם ביחס למציאות הישראלית כיום.
