על סיר המרק ושקית הזבל | ורד אהרונוביץ
האמנית ורד אהרונוביץ הוזמנה לפרויקט משותף העוסק במושג הבית עם האמן אמיר תומשוב בגלריה ע"ש אפטר ברר שבמרכז אמנויות מעלות־תרשיחא. היצירות של אהרונוביץ המוצגות בתערוכה בוחנות את המושג בהקשר של מערכות היחסים הבין־אישיות הנרקמות ונפרמות בין כתלי הבית.
העיסוק במושג הבית ברובד היחסים הבין־אישיים נצבע בצבעים עזים ביתר שאת מאז שבעה באוקטובר. עקורים מביתם הנאלצים בימים אלו לבנות את ביתם במרחבים אחרים ולעיתים אלטרנטיביים, מצויים בתהליך שעלול להעמיד מערכות יחסים בניסיונות חדשים ובמבחנים שמעולם לא תיארו לעצמם.
אהרונוביץ מחלצת מתוך קירות הבית סיטואציות ודמויות, מנקה אותן מרעשי הרקע ומעצימה רחשים גאולוגיים שלעיתים מוחצנים ולעיתים הם כרוחות רפאים המרחפות בבית ללא מבע מילים.
הטריטוריה הביתית היא החלל האינטימי והעמוק ביותר, מפגן של חום והגנה שבאחת יכול להפוך למאיים ולגדוש בקונפליקטים. יהודה גרינפילד גילת, בספרו "צאצאי הזמן ודיירי המרחב" מציין כי חיי הנפש הפנימיים מגורים תמיד על ידי המציאות הסובבת אותנו. במילים אחרות, המרחב מייצר חוויה נפשית ולהפך – החוויה הנפשית יכולה לבוא לידי ביטוי במרחב .
הדמויות של אהרונוביץ לא שותקות, הן מלאות במבעים. דמות הילדה המלווה את האמנית ברבות מיצירותיה מאוימת מקשר, אך בו־זמנית גם מלאת תשוקה אליו. דמותה האגדית למראה מאבדת באחת מתמימותה והופכת ללוחמנית ולבעלת הבעה של חוסר שביעות רצון. הדמויות הסובבות אותה מקבלות תפקיד עם סוף צפוי מראש של חוסר יכולת לרצות אותה. הירח לעולם לא ינחת בין כפות ידיה, והמוזיקה של מחול השדים המטאפורי המקביל לרחשי ליבה תמשיך לעד.
ארוחת ליל הסדר של האמנית אינה שקטה. סביב השולחן סועדים יחד אלימות, תחושת קורבנות, רצון לפיצוי, בדידות, ביקורתיות, היעדר נוכחות רגשית וגם הומור.
סיר המרק של אהרונוביץ מייצג את המרחב החם והמכיל של המושג בית, ושקית הזבל מייצגת את התמות המורכבות שבני אנוש מתמודדים איתן בין קירות הבית ומחוצה להם, בין אדם לעצמו ובין אדם לחברו.
התערוכה של האמנית בגלריה מנכיחה מבנים בין־אישיים ומהווה תצוגת מיקרו־קוסמוס לקשרים משפחתיים־חברתיים תוך כדי חשיפת אלמנטים אינטימיים, מוצנעים, הנמצאים לרוב בחשכה.
אוצרת: מיטל קילמניק
[1] גרינפילד־גילת, יהודה. "צאצאי הזמן ודיירי המרחב", רסלינג, 2015, עמ' 23.
The Soup Pot and the Garbage Bag | Vered Aharonowitz
The artist Vered Aharonowitz was invited to join the artist Amir Tomashov in a project dealing with the concept of Home, at the Apter Barrer gallery in the Ma’alot-Tarshiha Art Center. Aharonowitz’s works displayed in the exhibition examine the concept in the context of the interpersonal relationships that form and unravel within the walls of the home.
Engagement with the concept of the Home on the level of interpersonal relationships is represented in strikingly bold colors since October 7. People displaced from their homes and now forced to rebuild a home in a different and sometimes alternative location find themselves in a process that may test relationships in new ways that they never imagined.
Aharonowitz extracts from the walls of the home situations and figures, purges them of background noise, and gives vent to geological rumblings that are sometimes obvious, and at other times flit wordlessly like ghosts through the home.
Home territory is the most intimate and profound of spaces, a place of warmth and security that is liable in a moment to become threatening and redolent with conflict. In his book The Offspring of Time and the Tenants of the Space, Yehuda Greenfield-Gilat notes that one’s inner life is constantly stimulated by the reality that surrounds us. In other words, space creates an emotional experience and vice versa – an emotional experience may be expressed in space.[1]
Aharonowitz’s figures do not remain silent, they exude expression. The figure of the girl who appears in many of the artist’s works feels threatened by the notion of a relationship, but at the same time is passionately drawn to it. Her apparently fairy tale figure can suddenly lose its innocence and become a warrior with a stern expression. The figures that surround her take on a role that will inevitably fail to appease her. The moon will never land in her palms, and the music of the metaphorical satanic dance that parallels her feelings will play forever.
The artist’s Passover Eve Meal is far from calm. Among the guests seated at the table we find violence, a sense of victimhood, the desire for compensation, loneliness, disapproval, and emotional distance, as well as humor.
Aharonowitz’s pot of soup represents the warm and embracing dimension of the concept of home, while the garbage bag represents the complex issues that people confront within the walls of the home and beyond them, within themselves and between them and others.
The artist’s exhibition in the gallery brings to the fore interpersonal structures and constitutes a microcosmic display of familial and social relationships, while exposing intimate, discreet elements that usually remain in the shadows.
Curator: Meital Kilemnik
[1] Yehuda Greenfield-Gilat, The Offspring of Time and the Tenants of the Space, Resling, 2015, p. 23 (Hebrew).
