יעל ברלב / ומה אם יבוא זאב?

יעל ברלב, ילידת 1950, מתגוררת בקרית טבעון. אמנית רב-תחומית העוסקת בנושאים של מגדר וזהות דרך זיכרונות אישיים. בוגרת לימודי תעודה באמנות, מכללת "הגליל המערבי" ולימודי המשך באמנות, מכללת "אורנים". השתתפה בתערוכות קבוצתיות והציגה בתערוכות יחיד: בגלריית קיבוץ מחניים (2011), בגלריה "הקצה" בנהריה (2013), ובגלריה "עמר תירוש" (2019).

את יצירתה ניתן להבין מתוך הצטלבות המטענים האישי והדורי. כבת למהגרים מאירופה, גדלה במשפחה שבה שכבות הזיכרון נטמעו לתוך מרחבי הבית. אי הדיבור על העבר, ומנגד נוכחותו המרחפת השפיעו על אגירת החוויות האישיות. ברלב שייכת לבני "דור המדינה". זהו דור שנולד לאחר מלחמת העולם ומלחמת העצמאות וגדל להוקיר את המדינה הצעירה. בני הדור הזה חונכו להיות תמיד "ילדים בסדר גמור", כהגדרתה של חנה יבלונקה. את יצירתה של ברלב ניתן לבחון גם לאור דרישה תרבותית זו, שהיא מורדת בה, מרד מאוחר. יצירותיה חושפות את הטאבו, מחטטות במה שלא נהוג היה לדבר עליו או לעסוק בו.

לצד החוויה הדורית, יש לבחון את יצירתה דרך הפריזמה האישית. "הכל התחיל בגובלן שהיה תלוי לי מעל המיטה בילדות: שני כלבים טורפים תרנגולת. לידו – טבע דומם של פול סזאן, שבו, בין התפוחים, הצטיירה בדמיוני דמות מפחידה", משתפת ברלב. בתערוכה היא מבטאת, בשלל חומרים וטכניקות, רגעים של חרדות ופחדים, של הירתעות ואלימות. הם אינם נטועים בחיים של טראומה, שכן ברלב גדלה במשפחה נורמטיבית ולא חוותה אלימות כלשהי.

היצירות משחזרות פחדי ילדות קמאיים שכולנו חווינו: מהחושך, משכנה צעקנית, מדוד עצבני שהזכיר לנו דמות רעה מסרט. לפחדים רבים יש בסיס אבולוציוני, והם מעין תגובה לסכנות שחלפו מן העולם. ייתכן כי הם קשורים גם למושג "ארכיטיפ הצל", שהגה קרל יונג, המתייחס לאזורים מודחקים בלא מודע של הנפש, המגלמים תכונות והיבטים 'אפלים'.

סגנונה פנטסטי, שילוב של נאיביות ילדותית וסוריאליזם. היא מפגישה, לעיתים בהומור, אובייקטים מפתיעים זה עם זה ויוצרת חיבורים מקוריים ומעוררי מחשבה, המצויים בתווך שבין מציאות לדמיון.

ד"ר שחר מרנין-דיסטלפלד, אוצרת התערוכה.

ארכיון תערוכות

שיתוף