מיטל קילמניק
שפיריות I עפרה אייל, איתי בר-יוסף
התערוכה של האמנים עפרה אייל ואיתי בר-יוסף המוצגת בחלל מזמינה את קהל המבקרים לרחף במרחבים אקס-טריטוריאליים בהם שולטים הדמיון והאשליה.
בניגוד לצבעי ההסוואה השונים של השפירית, שני האמנים מציגים עבודות שרובן המוחלט בגווני שחור- לבן ואפור. עפרה מרשתת את יצירותיה בקווים סבוכים ואיתי מצלם בטכניקה המטשטשת את המציאות מאחורי עדשת המצלמה. שתי הטכניקות משמשות להסוואה מצד אחד ולחשוף- מהצד האחר.
עפרה ואיתי הם אמנים חוקרים. את מקור השראתם הם מקבלים מההיסטוריה של אגדות ומעשיות ומתיאוריות פילוסופיות, וכל אחד מהם עורך חיבורים אישיים וספציפיים עם תולדות האמנות והקולנוע. בעבודות של שני האמנים מופיעים דימויים השאובים מעולם המעשייה והאגדה. למרות השפה הוויזואלית הדומה וההקבלות שניתן לעשות בין דימויים המופיעים אצל שניהם, קו דק מפריד ביניהם ומקורו בהגדרות השונות של המעשייה והאגדה.
עבודת הפנורמה של עפרה מאגדת יחד דימויים מן המיתולוגיה והמעשייה כולם מתוארים בעולם אחד, עולם דמיוני, על טבעי ועמוס בו אין רמז לזמן ולמקום. חלק מהמאפיינים של מעשייה הינם יסודות על טבעיים, אל-זמניות וחוסר אזכור גאוגרפי. החוויה הפנורמית של עפרה מזמינה את הצופה לשהייה במרחב למינלי בו אין נרטיב אחד והוא מוזמן לספר את המעשייה האישית שלו.
היער הפנורמי של עפרה מייצר מרחב אליו ניתן לברוח ולהפליג על רוחות הדמיון. ברקע מופיע היער, ספק שלו ספק מפתה ומאיים ובתיאורי הפיות והנופים ניכרת ההשפעה של הציור הוויקטוריאני המתאפיין באזכורים מן המיתולוגיה ומן הפנטזיה.
עבודות הצילום של איתי מרפרפות לעולם הקולנוע והאמנות. הצילומים שייכים לז'אנר הצילום המבויים בו הצלם בוחר את אתר הצילום, האובייקטים, הדמויות, האווירה והנוף. סגנון הצילום של איתי מהדהד את התקופה הוויקטוריאנית ואת טכניקת הצילום הייחודית המאפיינת את התקופה, בה נהג הצלם לבחור את רקע הצילום.
בכניסה לתערוכה מוצג הצילום המראה של ונוס ובו מוצגות נערות מתבגרות לבושות בלבן ביער אפל. בשונה מעפרה, בצילום של איתי ניתן לזהות הקשרים לוקאלים וזמניים. צילומי היער של איתי עלולים להתפרש כמאיימים ויתכן גם כאות אזהרה.
ממול מוצג צילום ובו נערה יושבת על האדמה בשמלה לבנה, מבטה מופנה כלפי מעלה ולצידה כלב קטן המפנה מבט ישיר אל הצופה. בסרט, הקוסם מארץ עוץ, דורותי והכלב טוטו מביטים אל הקוסם הממריא בכדור הפורח. בצילום נראה כי שניהם חוששים לחזרתם הביתה.
ב"אגדות" המצולמות של איתי הקסם הופך לניסים, ודמויות אנושיות מקבלות מעמד של צדיקים ומלאכים וכולן מעוגנות בזמן העכשווי. ההקשרים הזמניים והגיאוגרפים ליערות הנטועים הישראליים של קק"ל, מעטרים את עבודותיו של הצלם באבק הכוכבים של אגדה.
השפיריות של שני האמנים מרחפות מעל דמויות מתבגרות ובעלי חיים הנמצאים בתהליך של התפקחות במרחבים אסקפיסטים. העבודות של שני האמנים נטועות בתקופת מגפת הקורונה, בזמנים בהם שהו אנשים ימים ארוכים בבידוד מתמשך, באותם רגעים עפרה ואיתי בחרו בחדוות היצירה ולא בפחד.
אוצרת | מיטל קילמניק
Dragonflies
Ophra Eyal | Ittai Bar-Joseph
The exhibition of the works of the artists Ophra Eyal and Ittai Bar-Joseph in the gallery space invites viewers to glide through the ex-territorial realms of imagination andillusion.
By contrast to the dragonfly’s variety of camouflage colors, both these artists exhibit works that use primarily black and white, and gray. Ophra places a net of dense lines in her works, while Ittai’s photographs blur the reality beyond the camera’s lens. These techniques serve both to camouflage and to expose at the same time.
Ophra and Ittai are investigative artists. They find the source for their inspiration in the history of legends and tales as well as philosophical theories, and they both make their own specific connections to the History of Art and Cinema. In both their works we find imagery that derives from the world of fables and legends. Yet while they employ a similar visual language and one can draw parallels between the images that appear in their works, a thin line separates them, which can be traced to their different definitions of the tale and the legend.
Ophra’s Panoramic work combines images from mythology and fables that populate a single dense, imaginary, supernatural world detached from time and place. Fables generally possess elements of the supernatural and of timelessness and are not linked to a particular location. Ophra’s Panoramic experience invites the viewer to linger in a liminal space without a particular narrative, and to tell their own tale.
Her Panoramic forest creates a space to which one can escape and indulge one’s imagination. The forest appears in the background, perhaps tranquil, perhaps seductive and menacing. In the depictions of fairies and landscapes, the influence of Victorian Painting is evident, with its references to mythology and fantasy.
Ittai’s photographic works refer to the world of Cinema and Art. They belong to the genre of staged photography, in which the photographer chooses the site, the objects, the figures, the ambience, and the landscape. His photographic approach echoes the singular style of the Victorian era when the photographer would choose the background to the image.
Upon entering the gallery space, the viewer encounters the photograph titled The Mirror of Venus, which displays adolescent girls dressed in white in a dark forest. By contrast to Ophra’s works, in Ittai’s photographs one can identify local and temporal contexts. Some may find them to be threatening or to convey a warning.
Opposite The Mirror of Venus hangs a photograph displaying a young girl in a white dress sitting on the ground. She is looking upwards and beside her is a small dog that looks directly at the viewer. In the film The Wizard of Oz, Dorothy and the dog Toto gaze at the magician as he takes off in the hot air balloon. In the photograph it seems as though both are worried at the prospect of returning home.
In Ittai’s photographic “legends” the magic turns into miracles, and human figures acquire the status of righteous people and angels, all of whom are anchored in the present time. The temporal and geographic contexts allude to the forests planted by the JNF in Israel and adorn the photographer’s works with the stardust of legend.
The dragonflies portrayed by the two artists hover over adolescent figures and animals that are shedding their illusions within escapist spaces. Their works are rooted in the era of the Corona epidemic, at a time when people spent long days in lengthy isolation. In those moments Ophra and Ittai chose to experience the exhilaration of creation rather than fear.
Curator: Meital Kilemnik
