מיטל קילמניק
אירוע פתיחה ושיח גלריה יתקיימו ביום שישי 16.9.22 בשעה 11:00
הכניסה חופשית, נשמח לראותכם.
מהלך באוויר | שחר מרקוס
האמן שחר מרקוס מהלך באוויר בין עבודותיו הנושאות תמות עמוקות הנוגעות למין האנושי ומאירות נקודות מבט נוספות אצל מי שחי וגדל בישראל.
מרקוס עוסק במדיום הווידאו ארט והמייצג, בנושאים של הגוף ומגבלותיו, סמלים, אוכל, סטראוטיפים ופוליטיקה.
בתערוכה מוצגות ארבע עבודות וידאו ארט אשר מתכנסות לרגע ספציפי אישי ומשפחתי המתכתב עם תקופת החגים בה מוצגת התערוכה.
העבודה הראשונה, כיצד להכין וידאו ארט – הינה סרטון הדרכה, בו מציג מרקוס מקטעים מתוך עבודות קודמות בהן חושף אמת צינית מטובלת בהומור על דרך פעולתו של אמן הווידאו. העבודה, פותחת באומץ רב, צוהר לעולמו האישי של מרקוס.
העבודה השנייה והמרכזית – הצפה, כוללת מייצב ותיעוד של מייצג פרי שיתוף פעולה של מרקוס עם האמנית נזקט אקיצ'י (Nezaket Ekici). במרכז חלל הגלריה מוצב שולחן ערוך במפה לבנה וכוסות יין. מעבר לשולחן מוקרן תיעוד המייצג של שני האמנים.
כנהוג מתקבצים סביב שולחן החג בני משפחה קרובים ורחוקים. רגע הארוחה מייצר תחושת קרבה, שייכות, ומזמן חוויה משותפת. בכוחה של ארוחת החג לייצר זיכרונות משותפים פרטיים וקולקטיבים. במייצג, מרקוס ואקיצ'י מפלסים את דרכם זה אל זה, אוספים ומצמידים לגופם את כוסות המים ששתו עד לאותו הרגע בו האנרגיה שהצטברה לאורך השולחן מתפרצת באגרסיביות זה על זה, ומלווה ברעש התנפצות כוסות הזכוכית. המייצג עשוי לעורר תחושות שונות בקרב הצופה; כמו ציפייה, כאב וחרדה.
בעבודה סעודה מפסקת, מרקוס צועד על כביש ראשי דומם, מסב לשולחן חגיגי וסועד לבדו ארוחה מפסקת. מיזוג רגע ההכנה לצום ורגע התענית, מעלה את ההתנהלות החילונית של הסתרת האכילה בימים הקדושים ליהודים. טשטוש פירורי האוכל מסמן את טשטוש גבולות המסורת המתפוררים בהדרגה לנגד עינינו. העבודה מערערת ושואלת על מסורת, גבולות, יחסים ומציפה נקודות מבט שונות על רגע ספציפי.
עבודת הווידאו קפיצת אמונה חותמת את התערוכה בטקסיות. מרקוס עומד על אדן חלון ונערך מעונב לרגע מיוחד. ההשתאות שבמבע פניו מעבירה מסר של הססנות. כמחשב מסלול מחדש, עוטה מרקוס על עצמו מקטורן וקופץ אל המרחב הפתוח. באופן מפתיע, תנועת הגוף האנושי קופאת בזווית בלתי אפשרית והסצנה הופכת לסוריאליסטית- אבסורדית לצד ההתנהלות הבנאלית של הרחוב. מרקוס הממקם את דמותו בחלון בזמן של חשבון נפש, מאפנן את הטקסיות, הראווה והריטואל ברבדים עמוקים נוספים במרחב האישי והציבורי.
אוצרת | מיטל קילמניק
