כבר בתחילת דרכה הסטודנטיאלית באוניברסיטת סירקיוז שבניו-יורק, הושפעה יהודית מאמנים כמו ג'ון סינגר סרג'נט, אוטודידקט שעקף את הממסד האקדמי ולמד ישירות מעבודותיהם של המאסטרים הגדולים. יהודית החלה ללמוד את מלאכת הציור מתוך התבוננות בעבודותיהם של אמנים קנוניים כמו רמברנדט ואמנים הולנדים אחרים בני תקופתו, ביניהם אנתוניו ווטרלו (Waterloo) וקורנליוס ספטלבן (Safteleven). ציירים אלה הילכו עליה קסם בציורי האווירה המסתוריים הלקוחים ממחוזות אירופיים. בהשראתם, החלה יהודית לצייר ציורי טבע, עצים וחופי ים בעט, דיו ועפרונות קונטה בגוונים חומים. נופי השמן של יהודית לרוב אפרוריים, מיסטיים וקודרים ואינם נראים שייכים לאור הישראלי. לעומתם, בעבודת השמן 'מטעי הזיתים' שיצרה בשנים האחרונות, החדירה יהודית את האור הישראלי הבוהק. עצי הזית מנצנצים מבעד לבד הציור במנעד גוונים עשיר היוצר עומק ותחושה מקומית. בעבודה זו ניכרות השפעות מקומיות של אזור מגוריה – הגליל, על מטעי הזיתים שבו.

כשהטכניקה "הרמברנדטית" התבססה והגיעה לכלל בשלות אצל יהודית, האמנית נטלה לעצמה את החופש לעסוק בנושאים הקרובים ללבה ונתנה דרור לרגשותיה ולתחושותיה. העבודה 'מבט מן הקהל', 2019, נוצרה בהשראת הקונצרטים הנערכים מדי שנה במסגרת 'קשת אילון'. רקע העבודה עשוי צבעים כהים ועמוקים, המייצרים אווירה דרמטית (רמברנדטית). מתוך הבד הכהה מבליחים כלי הנגינה ונגני התזמורת המוארים באור בהיר הקורן במנעד גווני הלבנים, שמייצרים משחקי אור וצל המדגישים את חיותם של נגני התזמורת. היצירה מבטאת את תחושות הקהל בעת ההאזנה לזרם המוזיקה המשתנה-תדיר. במילותיה של יהודית, היצירה מתארת את "הצלילים המהבהבים, המתמזגים כמו צבעים, נעים לפנים ולאחור וממלאים את החלל. הצבעים מרצדים על הבמה, מרקדים לקצב התזמורת המתנועעת ויוצרת מקצב חזותי".