שיח גלריה עם האמן נובויה ימגוצ'י ואוצרת התערוכה שיר מלר ימגוצ'י
יתקיים ביום שישי 14.01.22 בשעה 11:00.
נובויה ימגוצ'י - להיות טיפה, להיות מים.
להיות טיפה, להיות מים/ נובויה ימגוצ'י
"הקשיבי טיפה, תני את עצמך ללא חרטה ובתמורה תקבלי את האוקיינוס…" (רומי)
נובויה ימגוצ'י, פסל יפני המתגורר בכפר האמנים עין הוד, מתמסר לאורך שנות יצירה רבות אל האש ואל התמורות שהיא מחוללת במתכת. בתערוכה זו הוא יוצר באמצעותה דימוי של מים: הוא מחשל ומניע את המתכת מבפנים עד שהיא נמתחת ומתעגלת כדי לתת צורה למה שמעבר לצורה – למעגלי החיים השלובים זה בזה ולזרימה המתמדת של מים בלעדיהם אין לנו קיום. היצירות בתערוכה זו עוסקות במחזוריות החיים ובתהליכי התהוות הסמויים מן העין.
הסדרה החדשה "להיות מים" מתבוננת מקרוב על היותנו מים ומגלה את החיים הרוחשים מתחת לפני השטח הממורקים של המתכת. טיפות מבהיקות, לובשות ופושטות צורה בתהליכי זרימה והשתנות. רסיסי הטיפות הופכים לגופים אורגניים כמו-אנושיים: תא שמתחלק לשניים ויצור עוברי המבקש להיוולד. כמו בעבודות קודמות, גם כאן בוחר ימגוצ'י להתייחס לחומר הקיים מבלי להוסיף או לגרוע ממנו, מתוך הכרה בשלמותו.
בסדרה מוקדמת יותר, בולט הניגוד בין העץ השרוף לטיפת המים המלוטשת. אלו ענפים מפוחמים שנותרו לאחר שריפת הענק שהתחוללה בעין הוד ב-1998, כמו עדים אילמים לכוחה המכלה של האש. אולם בפסלים אלה, הופכת האש לכח יוצר בידיו של ימגוצ'י, באמצעותה הוא מחשל מן המתכת טיפת מים מבהיקה בחיוניותה. ברק הנירוסטה מדגיש את היותה יקרת ערך ומלאותה כמו אוצרת בתוכה הבטחה להתחדשותו של הטבע.
כל טיפה מלאה במים וכאשר היא הופכת לחלק מגשם, שלולית או מזרם, הקיום העצמי הנפרד שלה מתפוגג והיא משתחררת מצורתה ומתמזגת עם טיפות אחרות. מכלול עבודותיו של ימגוצ'י מהדהד את התפיסה הבודהיסטית לפיה מעגל חיינו שרוי בתהליך שינוי צורה אינסופי. עבודותיו עוסקות בשאלות קיומיות: מתי למעשה התחילו חיינו? האם כעובר ברחם? האם רגע השחרור מהגוף מציין את סופם? שלווה עמוקה טמונה בהכרה שלמעשה דבר אינו נולד ודבר אינו מת. ימגוצ'י מזקק את המסתורין של הקיום האנושי, כמעבר בין מימדים, כשינוי של מצב הצבירה של הגוף ושל התודעה.
שיר מלר-ימגוצ'י – אוצרת התערוכה.
